האיזון בין סדר וכאוס

המונחים סדר וכאוס מופיעים במגוון קונספטים ושמות משתנים אך במהות הם נמצאים בכל מבנה דואלי (דו-קוטבי), כגון:

הגישה הרציונלית: ידוע ולא ידוע

סדר (ידוע): מה שידוע הוא צפוי, ניתן למדידה וניתן לשליטה. ציפייה, שליטה ומדידה מייצגים סדר מכיוון שהוא נמצא בתחום ההבנה והציפייה לעתיד נכון.

כאוס (לא ידוע): מה שלא ידוע הוא בלתי צפוי ומעבר להבנה מיידית, המייצג את ההיבטים הכאוטיים של הקיום, מה שלא ידוע עלול להוות סכנה קיומית או הזדמנות לצמחיה.

דאואיזם (דאו/טאו)  – יין-יאנג

סדר (יין :) יין קשור לתכונות כמו פתיחות, פסיביות ורוגע.

כאוס (יאנג): יאנג קשור לפעילות, כוח ודינמיות. יחד הם מייצגים את מאזן הסדר והכאוס ביקום.

תורת הצרכים של מאסלו: וודאות וגיוון

סדר (וודאות): וודאות מאפשרת תכנון, שליטה וחיזוי, מגלמת את מושג הסדר.

כאוס (גיוון/ אי וודאות): אי וודאות מציגה חוסר יכולת חיזוי וסיכון, מגלמת את מושג הכאוס.

בשפה של סימבולית: אנרגיה זיכרית ונקבית

סדר (גברי): בהקשרים תרבותיים רבים, איכויות גבריות כמו היגיון, חוזק ורציונליות קשורות לסדר.

כאוס (נשי): תכונות נשיות כמו רגש, אינטואיציה וטיפוח נתפסות לרוב כאוטיות יותר מכיוון שהן פחות מבוקרות או חזויות.

הינדו וסאמקיה: פורושה ופרקריטי (Purusha and Prakriti)

סדר (פורושה): בפילוסופיה הינדית, פורושה היא תודעה, רוח, העצמי, המייצגים סדר ויציבות.

כאוס (פרקריטי): פרקריטי הוא העולם החומרי, הטבע, שהוא גם פראי וגם מקור ליצירה, משתנה ללא הרף, המייצג את ההיבטים הכאוטיים של הקיום.

פסיכולוגיה יונגיאנית: חברה וטבע (Culture and nature)

סדר (תרבות): תרבות מייצגת את הכללים, הנורמות והמבנים שבני האדם יוצרים כדי להביא סדר לעולם.

התרבות מייצגת את הלא מודע הקולקטיבי המעוצב על ידי היסטוריה, שפה, טקסים ונורמות אנושיות. זוהי המסגרת שבתוכה האגו פועל ומוצא משמעות. התרבות מספקת מערך של כללים והנחיות המסייעים לבני אדם לנווט בדרכים המורכבות של החיים. זהו ביטוי לסדר מכיוון שהוא מבנה את ההתנהגות והמחשבה האנושית, ומציע נרטיב משותף המסייע להבין את העולם.

כאוס (טבע): הטבע הוא מקור לבריאה, הזנה, לידה, התחדשות, אבל גם פראי בלתי צפוי ולא תמיד נתון לשליטה אנושית, המייצג את היסוד הכאוטי.

אפיגנטיקה (ע”פ ברוס ליפטון): צמיחה והתגוננותהגנטי שלנו, תוך הדגשת חשיבות איזון הצמיחה וההגנה לבריאות ורווחה מיטבית.

לפי הגישה הפרקטית: כלים ומכשולים

סדר (כלים): כלים הם הרחבות של יכולת אנושית המאפשרים לנו להטיל סדר על הסביבה שלנו.

כאוס (מכשולים): מכשולים הם אתגרים או מכשולים המכניסים לא סדר ותוהו ובוהו לתוכניות ולפעילויות שלנו.

כל אחד מהקונספטים הנ”ל כולל את המתח בין סדר לכאוס בדרכים ייחודיות, ומשקף את האופי האוניברסלי של דיכוטומיה זו.

כל אלו הם שמות נרדפים לאותה משמעות של סדר (ORDER) וכאוס (CHAOS), והאיזון בינהם הוא הדרך. סדר זה מה שידוע, ושם קל ונוח לרובנו לשהות, במקום של וודאות ובטחון, עם זאת אם היינו במצב של וודאות מחלטת וידיעה מוחלטת של העתיד היינו מרגישים את החוסר באתגר וקושי בחיים, כי אנחנו נמצאים בסביבה מוכרת לחלוטין וללא מקום לצמיחה מקושי. כאוס שהוא הצד של הלא-ידוע, נותן לנו גיוון, סיכון, ריגוש ומקום להתפתחות בחיים. רובנו פחות אוהבים להיות באזור של כאוס בחיים, אך האיזון בין השניים שונה בין אדם לאדם, יש אנשים שלפי פרופיל האישיות שלהם הם יותר מחפשים וודאות ובטחון (כלכלי, תעסוקתי, פיזי, רגשי וכו’), ולעומתם יש אנשים שפורחים יותר ונמשכים לסביבה כאוטית מגוונת, עם פחות מסגרות וסדר.

הגוף האנושי מעוצב על ידי המחשבות וגלי תודעה אשר משפיעים באופן ישיר על ידי תגובות פיזיות כגון: כיווץ והרפייה שרירית, פתיחות וסגירות פיזית, העמקה והשטחה של הנשימה, הרפייה והחזקה בזמן מנוחה, ועוד. סדר וכאוס גם הם יבואו לביטוי בגוף לפי כמות הכאוס והסדר שרוצה האינדבידואל. נוכל למצוא את המיקום הטבעי שלנו בין סדר וכאוס בתנועה ואז לאזן אותו בהתאם, למשל:

אנשים בעלי צורך גבוה בוודאות, ימשכו לפעילויות פיזיות מאוד מוגדרות, בעלות מסגרת, ברורות, לעיתים נוקשות ועם יכולת להבין באופן ברור, למשל אימון משקולות קבוע, לעומת אימון משקולות משתנה, שעות וימי אימון קבועים, מטרות קבועות וברורות באימון כגון: לרוץ מרתון תוך חצי שנה, בעולם המחול יש יותר וודאות בריקוד מובנה כמו בלט לעומת מחול מודרני שהוא עם פחות מגבלות ומסגרות. ביוגה נראה אנשים עם צורך גבוהה בוודאות לתרגל תרגול מובנה כמו אשטנגה יוגה, שבא יש תרגול של סדרות קבועות, בשעות קבועות, במשך שישה ימים בשבוע.