fbpx

נראה שבשנים האחרונות רוב האנשים מאמינים שהעולם הולך ומדרדר בכל מיני מדדים, החל משחיתות, זיהום, קפיטליזם מרושע ועריצות, אבל בפועל יש מצב שהמציאות קצת שונה; להלן כמה טיעונים מבוססי ראיות המציעים שבכל זאת העולם משתפר לטווח הארוך.

תוחלת חיים ובריאות

  • תוחלת חיים: בשנת 1900, תוחלת החיים הממוצעת ברחבי העולם הייתה רק 31 שנה. עד שנת 2021 גדלה תוחלת החיים הממוצעת העולמית ל 72 שנים. בנוסף, מחלות רבות שהיו בעבר קטלניות, כמו אבעבועות שחורות ופוליו, הושמדו ברובם בזכות חיסונים והתקדמות רפואית אחרת.
  • תמותת ילדים: בשנת 1960 שיעור התמותה העולמי של הילד היה 20%, כלומר 1 מכל 5 ילדים מתו לפני יום הולדתם החמישי. עד שנת 2019 שיעור התמותה בילדים ירד ל -3.8%, כלומר 96% מהילדים שורדים כעת ליום הולדתם החמישי.
  • מיגור מחלות: העולם ראה את מיגור המחלות העיקריות. לדוגמה, אבעבועות שחורות הושמדו רשמית בשנת 1980, ופוליו נמצא על סף ההשמדה. טיפול משופר במחלות: ההתקדמות הרפואית הביאה לשיפור אפשרויות הטיפול במחלות, כמו סרטן ו- HIV/AIDS. במקרים רבים, טיפולים אלה הובילו לשיפורים משמעותיים בשיעורי ההישרדות. שיפור בריאות האם: תמותת האם ירדה ב -44% מאז 1990, עקב שיפורים בגישה ובאיכות הבריאות.
  • תזונה משופרת: ברחבי העולם, תת תזונה תזונה ירדה, כאשר מספר האנשים המנותקים יורדים מ 842 מיליון בשנת 2000 ל 690 מיליון בשנת 2019.
  • גישה משופרת לבריאות: הגישה לבריאות השתפרה, כאשר ליותר אנשים היו גישה לשירותי בריאות ורפואה חיוניים. לדוגמה, באפריקה שמדרום לסהרה, הגישה לטיפול אנטי-טרו-ויראלי ל- HIV עלתה מ -1% בשנת 2002 ל 56% בשנת 2020.
  • ירידה בשיעורי העישון: שיעור העישון הגלובלי ירד מ -25% בשנת 1990 ל 20% בשנת 2020, מה שצפוי להוביל לירידה במחלות הקשורות לעישון כמו סרטן ריאות ומחלות לב.

מחלות ב -200 השנים האחרונות

  • אבעבועות שחורות: אבעבועות שחורות הייתה מחלה קטלנית שגרמה למיליוני מקרי מוות מדי שנה. בשנת 1980 הוכרז שהמחלה חוסלה ברחבי העולם, בזכות קמפיין חיסון מוצלח. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO), אבעבועות שחורות גרמו לכ -300 מיליון מקרי מוות במאה העשרים בלבד.
  • פוליו: פוליו הוא מחלה שתוקפת את מערכת העצבים ויכולה לגרום לשיתוק. באמצע המאה העשרים, פוליו היה איום מרכזי בבריאות הציבור, אך קמפיין חיסונים מוצלח הוביל להפחתה משמעותית במקרים. על פי ארגון הבריאות העולמי, מקרי הפוליו העולמיים ירדו ביותר מ- 99% מאז 1988.
  • חצבת: חצבת היא מחלה מדבקת מאוד העלולה לגרום לסיבוכים חמורים, כולל דלקת ריאות ודלקת המוח. על פי ארגון הבריאות העולמי, החיסון הוביל להפחתה של 73% במקרי המוות של חצבת בין 2000 ל -2018.
  • שחפת: שחפת (TB) היא זיהום חיידקי שמשפיע בעיקר על הריאות. בעוד שחפת נותרה איום בריאותי עולמי, המאמצים להפחתת מספר המקרים הצליחו. על פי ארגון הבריאות העולמי, מספר מקרי המוות בשחפת ירד ב -42% בין 2000 ל -2019.
  • מלריה: מלריה היא מחלה טפילית המועברת על ידי יתושים. על פי ארגון הבריאות העולמי, מספר מקרי המוות במלריה ירד ב -60% מאז שנת 2000, בין היתר בזכות השימוש הגובר ברשתות המיטה שטופלו בקוטלי חרקים וטיפול יעיל.
  • קדחת צהובה: קדחת צהובה היא מחלה נגיפית המועברת על ידי יתושים. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, קמפייני החיסון הובילו לירידה של 60% במקרי המוות של קדחת צהובה בין 2000 ל -2018.
  • דיפטריה: דיפטריה היא זיהום חיידקי העלול לגרום לסיבוכי נשימה וללב קשה. על פי המרכז לבקרת מחלות ומניעת מחלות (CDC), חיסון נרחב הוביל לירידה של 99% במקרים של דיפטריה בארצות הברית מאז 1920.
  • שעלת: שעלת, או שיעול שופע, היא מחלת נשימה מדבקת מאוד שיכולה להיות קטלנית אצל תינוקות. על פי ה- CDC, החיסון הוביל לירידה של 92% במקרי המוות של שעלת בארצות הברית מאז 1940.
  • רובלה: רובלה, המכונה גם חצבת גרמנית, היא זיהום נגיפי שיכול לגרום למומים מולדים אצל נשים בהריון. על פי ארגון הבריאות העולמי, החיסון הוביל להפחתה של 97% במקרי המוות של אדמת ברחבי העולם בין 2000 ל -2018.
  • טטנוס: טטנוס הוא זיהום חיידקי שיכול לגרום לקשיחות שרירים ועוויתות ויכול להיות קטלני. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מקרי המוות העולמיים מטטנוס ירדו ב -94% בין 1990 ל -2019, הודות לכיסוי החיסון.
  • דבר הבקר: הייתה מחלה נגיפית זיהומית מאוד בבקר שהשפעות הרסניות על אוכלוסיות בעלי החיים. עם זאת, בשנת 2011 היא הפכה למחלה השנייה בהיסטוריה, אחרי אבעבועות שחורות, להימחק ברחבי העולם.
  • כולרה: היא זיהום חיידקי הגורם לשלשול קשה ויכולה להיות קטלנית. מהמאה ה -19, אמצעי תברואה ומים נקיים סייעו להפחית את מספר מקרי הכולרה. ע”פי ארגון הבריאות העולמי, מקרי כולרה העולמיים ירדו ב -60% בשנת 2018.
  • קדחת טיפוס: קדחת טיפוס הוא זיהום חיידקי המתפשט באמצעות מזון ומים מזוהמים. חיסון ושיפור התברואה סייעו להפחית את מספר מקרי קדחת הטיפוס ברחבי העולם. על פי ארגון הבריאות העולמי, מספר מקרי המוות של קדחת הטיפוס ירד ב -41% בין 2000 ל -2019.
  • צרעת: צרעת היא זיהום חיידקי העלול לגרום לנגעי עור ולנזק עצבי. באמצע המאה העשרים, צרעת הייתה דאגה גדולה לבריאות הציבור, אך טיפול וניהול יעילים סייעו להפחית את מספר המקרים. על פי ארגון הבריאות העולמי, מספר המקרים החדשים של צרעת ירד ב -96% מאז 1985.
  • עיוורון הנהר: עיוורון הנהר הוא זיהום טפילי שיכול לגרום לעיוורון. קמפיין לטיפול המוני הוביל להפחתה של 63% במקרים בין 1995 ל -2015, והמחלה קרובה כעת לחיסול.
  • עגבת: עגבת היא זיהום חיידקי העלול לגרום לבעיות בריאותיות חמורות אם לא מטופלים. הצגת האנטיביוטיקה באמצע המאה העשרים הובילה להפחתה משמעותית במקרי עגבת.
  • פרטוסיס: היא מחלת נשימה מדבקת ביותר שיכולה להיות קטלנית אצל תינוקות. החיסון הוביל להפחתה משמעותית במספר מקרי השיעול המופלאים. על פי ארגון הבריאות העולמי, מספר מקרי המוות כתוצאה משיעול וופינג ירד ב -70% בין 2000 ל -2018.
  •  המופילוס אינפלואנזה סוג B (HIB): HIB הוא זיהום חיידקי העלול לגרום לסיבוכים חמורים אצל ילדים צעירים. החיסון הוביל להפחתה משמעותית במספר מקרי HIB. על פי ארגון הבריאות העולמי, מספר מקרי המוות עקב HIB ירד ב -90% בין 2000 ל -2018. טרכומה: טרכומה היא זיהום חיידקי העלול לגרום לעיוורון. קמפיין לטיפול המוני הוביל להפחתה של 91% במקרים בין 2002 ל 2020, והמחלה קרובה כעת לחיסול. מחלת תולעת גינאה: מחלת תולעת גינאה היא זיהום טפילי העלול לגרום לשלפוחיות וכיבים כואבים. קמפיין מיגור עולמי צמצם את מספר המקרים מ -3.5 מיליון בשנת 1986 ל -27 בלבד בשנת 2020.

    עוני

מספר האנשים החיים בעוני קיצוני נפל משמעותית בעשורים האחרונים, וגם אי השוויון העולמי פחת גם כן.

  • ירידה בעוני קיצוני גלובלי: בשנת 1990, למעלה מ- 1.9 מיליארד אנשים חיו בעוני קיצוני (מוגדר כחיים בפחות מ- 1.90 דולר ליום), אך עד 2019, המספר הזה נפל למעט יותר מ -700 מיליון. המשמעות היא שאחוז האנשים החיים בעוני קיצוני ירד מ -36% לפחות מ -10% בפחות מ -30 שנה.
  • העוני בסין פחת: סין התקדמה משמעותית בהפחתת העוני. בשנת 1981 88% מהאוכלוסייה הסינית חיו בעוני קיצוני. עד 2015 מספר זה ירד לפחות מ- 1%.
  • העוני הקיצוני בהודו בירידה: הודו התקדמה גם בהפחתת העוני הקיצוני. בשנת 1993 45% מהאוכלוסייה חיו בעוני קיצוני. עד 2015 מספר זה ירד ל 13.4%.
  • העוני פחת באפריקה שמדרום לסהרה: למרות שלאזור עדיין יש את שיעור העוני הגבוה ביותר בעולם, אחוז האנשים החיים בעוני קיצוני באפריקה שמדרום לסהרה ירד מ 56% בשנת 1990 ל -41% בשנת 2015.
  • ילדים נוספים לומדים בבית הספר: באופן גלובלי, מספר הילדים שנמצאים מחוץ לבית הספר פחת בכמעט מחצית מאז שנת 2000.
  • הגישה לחשמל השתפרה: בשנת 1990, 73% מאוכלוסיית העולם הייתה גישה לחשמל. עד 2018 מספר זה עלה ל 89%.
  • חלקם של האנשים החיים בשכונות עוני יורד: ברחבי העולם, שיעור האנשים החיים בשכונות עוני ירד מ -43% בשנת 1990 ל -24% בשנת 2018.
  • חלה התקדמות בהפחתת אי השוויון בהכנסות: בין 1990 ל -2019, אי השוויון בהכנסה ירדה במדינות רבות, כולל ברזיל, מקסיקו וטורקיה.
  • מעמד הביניים העולמי גדל: בשנת 2019, מעמד הביניים העולמי מונה 3.8 מיליארד אנשים, או 50% מאוכלוסיית העולם.
  • לאנשים רבים יותר יש גישה למים נקיים: בשנת 1990, 76% מאוכלוסיית העולם היו בעלי גישה למים נקיים. עד 2015 מספר זה עלה ל 91%.

חיסונים ואנטיביוטיקה

  • החיסונים מנעו מיליוני מקרי מוות: על פי ארגון הבריאות העולמי, חיסונים מונעים בין 2-3 מיליון מקרי מוות מדי שנה ממחלות כמו חצבת, אדמת והפטיטיס B. החיסונים כמעט מחקו כמה מחלות: אבעבועות שחורות הושמדו בשנת 1980 בזכות מאמצי החיסון הרחבים, ופוליו קרוב למיגור, כאשר רק כמה מאות מקרים דיווחו ברחבי העולם בשנת 2020. אנטיביוטיקה הצילה אינספור חיים: אנטיביוטיקה שימשו לטיפול בזיהומים חיידקיים במשך כמעט מאה שנה, וחסכו אינספור חיים באותה תקופה.
  • האנטיביוטיקה הפחיתה את שיעורי התמותה: בבריטניה, הצגת האנטיביוטיקה בשנות הארבעים הביאה להפחתה משמעותית בשיעורי התמותה ממחלות זיהומיות. האנטיביוטיקה הפחיתה את שיעורי התחלואה: אנטיביוטיקה צמצמה גם את שיעורי האשפוז והסיבוכים הקשים מזיהומים חיידקיים.
  • חיסונים הם חסכוניים: תוכניות חיסון הן לרוב חסכוניות, עם החזר השקעה של עד 44 פעמים מהעלות הראשונית של התוכנית, כך עולה ממחקר של בית הספר לבריאות הציבור של ג’ונס הופקינס בלומברג. חיסונים מגנים על אוכלוסיות פגיעות: תוכניות חיסון מגנות על מי שאינו מסוגל לקבל חיסונים, כמו תינוקות ואנשים עם מערכות חיסון מוחלשות, על ידי הפחתת התפשטות המחלות.
  • אנטיביוטיקה נחוצה לרפואה מודרנית: נהלים רפואיים מודרניים רבים, כמו כימותרפיה והשתלות איברים, לא היו אפשריים ללא אנטיביוטיקה למניעה וטיפול בזיהומים. עמידות לאנטיביוטיקה היא בעיה הולכת וגוברת: בעוד שאנטיביוטיקה הייתה מציל חיים עבור רבים, שימוש יתר ושימוש לרעה הביאו להתפתחות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, המהווים איום רציני על הבריאות העולמית.
  • חיסונים ואנטיביוטיקה חיוניים לבריאות הציבור: ארגון הבריאות העולמי זיהה חיסונים ואנטיביוטיקה כשניים מהכלים החשובים ביותר לקידום בריאות הציבור ולמאבק במחלות זיהומיות.

חינוך והשכלה

  • חינוך: בשנת 1960 פחות מ 20% מאוכלוסיית העולם סיימה את החינוך היסודי. עד 2019 זה עלה ליותר מ 80%. בנוסף, הפער המגדרי בחינוך הצטמצם באופן משמעותי, כאשר יותר בנות למדו כעת בבית הספר ומסיימות את השכלתן.
  • אוריינות: בשנת 1820, רק כ -12% מאוכלוסיית העולם היו קרוא וכתוב, אך עד 2016, שיעור האוריינות העולמי עלה ליותר מ 86%. באזורים מסוימים, כמו מזרח אסיה והאוקיאנוס השקט, שיעור האוריינות הוא כיום מעל 95%.
  • גישה לחינוך: יותר ילדים ברחבי העולם יכולים כעת ללמוד בבית הספר מתמיד. בשנת 1970 נרשמו רק 65% מהילדים ברחבי העולם לבית הספר היסודי, ואילו בשנת 2018 הנתון היה 91%.
  • שוויון מגדרי בחינוך: הייתה התקדמות בהשגת שוויון מגדרי בחינוך, כאשר יותר בנות לומדות כעת בבית הספר מאי פעם. בשנת 1990 נרשמו רק 60% מהבנות ברחבי העולם לבית הספר היסודי, ואילו בשנת 2018 הנתון היה 90%.
  • השכלה גבוהה: יותר אנשים יכולים כעת לגשת להשכלה גבוהה מאי פעם. בשנת 1970, רק 7% מהמבוגרים ברחבי העולם היו בעלי תואר אקדמי, ואילו בשנת 2017 הנתון היה 35%.
  • חינוך מקוון: התפשטות הטכנולוגיה אפשרה לאנשים רבים יותר לגשת לחינוך באופן מקוון. בשנת 2015 היו כ -58 מיליון אנשים שנרשמו לקורסים מקוונים.
  • גישה פתוחה לידע: תנועת הגישה הפתוחה הפכה את הידע הזמין יותר באופן חופשי באופן מקוון. בשנת 2020 היו מעל 22,000 כתבי עת לגישה פתוחה באופן מקוון.
  • אוריינות לכל הגילאים: מספר המבוגרים שלומדים לקרוא ולכתוב גם גדל. בשנת 2019, כ -773 מיליון מבוגרים ברחבי העולם חסרו מיומנויות אוריינות בסיסיות, לעומת 880 מיליון בשנת 2015.
  • הוצאות חינוך: מדינות רבות הגדילו את הוצאותיהן על החינוך בשנים האחרונות. בשנת 2018 הוציאה ארצות הברית 706 מיליארד דולר על חינוך, לעומת 472 מיליארד דולר בשנת 2000.
  • איכות החינוך: אמנם עדיין יש לעשות עבודה כדי לשפר את איכות החינוך, אך היו כמה התפתחויות חיוביות. לדוגמה, האו”ם הציב מטרה לספק “חינוך איכותי” לכל הילדים עד 2030.
  • חידושים טכנולוגיים בחינוך: טכנולוגיה משמשת לפיתוח כלים וגישות חינוכיות חדשניות, כמו מציאות מדומה וגיימפיקציה, שיכולים לשפר את חווית הלמידה.

אלימות

שיעורי הרצח ירדו במהלך מאות השנים, כמו גם מספר מקרי המוות ממלחמה וסכסוך.

  • מקרי מוות ממלחמות ורצח: במאה העשרים, מספר מקרי המוות ממלחמה ורצח עם היה גבוה יותר מאשר בכל המאה אחרת בהיסטוריה. עם זאת, מאז סיום המלחמה הקרה, חלה ירידה משמעותית במספר המלחמות ומקרי המוות הקשורים לסכסוך. לדוגמה, בשנת 2019 היו 89 סכסוכים חמושים ברחבי העולם, לעומת 123 בשנת 1989.
  • שיעורי רצח: שיעור הרצח העולמי יורד בשנים האחרונות. בשנת 1992, שיעור הרצח העולמי היה 10.7 לכל 100,000 איש, ואילו בשנת 2019 הוא היה 6.1 לכל 100,000 איש.
  • מלחמה וסכסוך מזוין: מספר הסכסוכים המזוינים ומספר ההרוגים בסכסוכים מזוינים פחתו בשנים האחרונות. בשנת 2019 היו 35 סכסוכים חמושים ברחבי העולם, לעומת 52 בשנת 2010.
  • טרור: בעוד שהטרור עדיין מהווה דאגה באזורים רבים בעולם, מספר מקרי המוות שנגרם כתוצאה מטרור פחת בשנים האחרונות. בשנת 2014 היו 32,658 מקרי מוות שנגרמו על ידי טרור ברחבי העולם, ואילו בשנת 2019 היו 13,826 מקרי מוות.
  • אלימות במשפחה: מדינות רבות נקטו צעדים לטיפול באלימות במשפחה, כאשר נחקקו חוקים להגנה על הקורבנות ולספק שירותי תמיכה. לדוגמה, בארצות הברית, חוק האלימות נגד נשים הועבר בשנת 1994 כדי לספק תמיכה לקורבנות אלימות במשפחה.
  • אלימות מינית: בעוד שאלימות מינית נותרה בעיה באזורים רבים בעולם, היו כמה התפתחויות חיוביות. לדוגמה, בשנת 2018, ממשלת הודו העבירה חוק הפשע סוגים מסוימים של אלימות מינית, כמו אונס ותקיפה מינית.
  • אלימות במשטרה: בעוד שאלימות במשטרה נותרה דאגה במדינות רבות, היו כמה התפתחויות חיוביות. לדוגמה, בארצות הברית, ערים ומדינות רבות העבירו חוקים לרפורמה בפרקטיקות שיטור והגברת האחריות עבור שוטרים.
  • אלימות אקדחים: מדינות רבות יישמו אמצעי בקרת אקדחים בשנים האחרונות כדי להפחית את מספר מקרי המוות והפגיעות שנגרמו כתוצאה מנשק חם. לדוגמה, באוסטרליה יושמה תוכנית רכישת אקדחים בשנת 1996 לאחר ירי המוני, והמדינה לא הייתה מאז ירי המוני.
  • התעללות בילדים: מספר המקרים המדווחים של התעללות בילדים גדל בשנים האחרונות, אך יתכן שזה נובע בחלקו מהגברת המודעות והדיווח על פשעים אלה. מדינות רבות נקטו גם צעדים לטיפול בהתעללות בילדים, כאשר חוקים נחקקים להגנה על ילדים ולספק שירותי תמיכה.
  • בריונות: בתי ספר וקהילות רבות יישמו תוכניות נגד בריונות בשנים האחרונות כדי לטפל בבעיית הבריונות בקרב ילדים ובני נוער.
  • פשעי שנאה: בעוד פשעי שנאה נשארים דאגה באזורים רבים בעולם, היו כמה התפתחויות חיוביות. לדוגמה, בשנת 2020, ממשלת צרפת העבירה חוק הפליל את נאום שנאה המכוונת לאנשים על בסיס גזעם, דתם, נטייתם המינית או מאפיינים אחרים.

הגנה על הסביבה

למרות האתגרים הסביבתיים המתמשכים, המאמצים להגן על הסביבה השתפרו בעשורים האחרונים, עם יוזמות כמו אנרגיה מתחדשת ויערות מחדש.

  • אנרגיה מתחדשת: אנרגיה מתחדשת הייתה אחד ממקורות האנרגיה הצומחים במהירות ביותר בשנים האחרונות, כאשר יכולת הרוח והסמכות הסולארית גדלה באופן אקספוננציאלי. בשנת 2020, אנרגיה מתחדשת היוותה 72% מתוספות קיבולת החשמל החדשות ברחבי העולם.
  • איכות אוויר: זיהום אוויר הוא בעיה מרכזית באזורים רבים בעולם, אך התקדם בהפחתתו. לדוגמה, בארצות הברית, רמות זיהום האוויר ירדו בכ -70% מאז 1970, למרות גידול האוכלוסייה המשמעותי וההתרחבות הכלכלית. כיסוי יער: כיסוי היער העולמי יורד במשך שנים רבות, אך באזורים מסוימים הוא החל לגדול שוב. לדוגמה, באירופה, כיסוי היער גדל ב -90,000 קמ”ר מאז 1990, ואילו בסין, כיסוי היער גדל בכ -16,000 קמ”ר בשנה מאז תחילת שנות האלפיים.
  • המגוון הביולוגי: אמנם ישנם איומים רבים על המגוון הביולוגי העולמי, אך היו גם כמה התפתחויות חיוביות בשנים האחרונות. לדוגמה, מספר האזורים המוגנים הימיים גדל מ -1,077 בשנת 2000 ל- 7,175 בשנת 2020, והגן על כ -7.1% מהאוקיינוסים בעולם.
  • רכבים חשמליים: אימוץ כלי רכב חשמליים גדל במהירות בשנים האחרונות, כאשר המכירות צומחות ביותר מ -40% בכל שנה. בשנת 2020, רכבים חשמליים היוו 4.6% ממכירות הרכב החדשות ברחבי העולם.
  • מדיניות אקלים: למרות אתגרים מתמשכים, התקדם בפיתוח ויישום מדיניות לטיפול בשינויי אקלים. לדוגמה, החל משנת 2021, 191 מדינות אישררה את הסכם פריז, שמטרתו להגביל את ההתחממות הגלובלית לרחוב מתחת ל -2 מעלות צלזיוס.

טכנולוגיה

האימוץ הנרחב של הטכנולוגיה שיפר מאוד את ההיבטים הרבים של החיים, מטיפולים רפואיים לתקשורת ותחבורה.

  • הגדלת הגישה לאינטרנט: מספר האנשים עם הגישה לאינטרנט גדל משמעותית. בשנת 1995, רק 0.4% מאוכלוסיית העולם הייתה גישה לאינטרנט, ואילו בשנת 2021, ההערכה היא כי 59.5%.
  • בעלות על טלפונים ניידים: טלפונים ניידים הפכו להיות יותר ויותר משתלמים ונפוצים. בשנת 2000, רק 12% מאוכלוסיית העולם היו בבעלות טלפון סלולרי, ואילו בשנת 2020, ההערכה היא הייתה 61%.
  • השיפורים בעוצמת המחשוב: כוח המחשוב של מחשבים גדל באופן דרמטי. בשנת 1990, מחשב העל המהיר ביותר היה מסוגל לגיגאפלופ אחד, ואילו בשנת 2020, מחשב העל המהיר ביותר היה מסוגל 442 Petaflops, עלייה של יותר מ -400,000 פעמים.
  • בינה מלאכותית: התקדמות בבינה מלאכותית (AI) מובילה ליישומים חדשים שיכולים לעזור בפתרון בעיות חשובות. לדוגמה, AI משמש לפיתוח תרופות חדשות, לאבחון מחלות ולהעצמת התפוקה החקלאית.
  • ביוטכנולוגיה: התפתחויות בביוטכנולוגיה מובילות לטיפולים חדשים למחלות וחידושים בייצור המזון. לדוגמה, טכנולוגיית עריכת גנים משמשת ליצירת גידולים העמידים יותר למזיקים ומחלות.
  • אנרגיה מתחדשת: ההתקדמות בטכנולוגיה הופכת את מקורות האנרגיה המתחדשים לנוחים יותר ונגישים יותר. בשנת 2019, 72% מהיכולת החדשה של ייצור החשמל ברחבי העולם היו ממקורות מתחדשים.
  • בתים וערים חכמות: האינטרנט של הדברים (IoT) מאפשר פיתוח של בתים וערים חכמים, שיכולים לשפר את יעילות האנרגיה, להפחית את עומסי התנועה ולהעצים את הבטיחות הציבורית.
  • תחבורה: פיתוחים בתחבורה מובילים לרכבים יעילים וידידותיים יותר לסביבה. לדוגמה, כלי רכב חשמליים הופכים לזולים יותר ונפוצים יותר, כאשר המכירות גדלות בשיעור של מעל 50% בשנה.
  • רובוטיקה: ההתקדמות ברובוטיקה מובילה ליישומים חדשים בייצור, שירותי בריאות ותחומים אחרים. לדוגמה, רובוטים משמשים לביצוע ניתוחים ולסייע בתגובת האסון.
  • חיפוש בחלל: ההתקדמות בטכנולוגיה מאפשרת לנו לחקור מרחב בדרכים שהיו פעם בלתי אפשריות. לדוגמה, מאדים רובר מבצע ניסויים על פני מאדים, וחברות פרטיות מפתחות תוכניות לתיירות בחלל.

זכויות אדם

התקדמות נעשתה במאבק נגד אפליה, כולל ביטול העבדות, קידום זכויות הנשים וההכרה בזכויות להט”ב במדינות רבות.

  • זכויות נשים: זכויות נשים התקדמו משמעותית בשנים האחרונות, כאשר מדינות רבות חוקקות חוקים להגנה על נשים מפני אלימות ואפליה. לדוגמה, בשנת 2020 היו 38 מדינות חוקים שהבטיחו שכר שווה עבור עבודה שווה.
  • זכויות להט”בים: זכויות להט”בים התקדמו גם במדינות רבות, כאשר חוקים נחקקים כדי להגן על אנשים מפני אפליה על בסיס נטייה מינית או זהות מגדרית. נכון לשנת 2021, 29 מדינות חוקקו נישואין מאותו המין.
  • עבודת ילדים: מספר פועלי הילדים ברחבי העולם ירד מ -246 מיליון בשנת 2000 ל 152 מיליון בשנת 2016, ירידה של כמעט 40%.
  • אפליה גזעית ואתנית: בעוד שאפליה גזעית ואתנית נותרה בעיה באזורים רבים בעולם, התקדמות נעשתה באזורים מסוימים. לדוגמה, בארצות הברית, אחוז האנשים הסבורים כי קיימת אפליה רבה נגד אנשים שחורים פחת מ -64% בשנת 2016 ל 51% בשנת 2020.
  • פליטים: מספר הפליטים ברחבי העולם גדל בשנים האחרונות, אך מדינות רבות נקטו גם בצעדים לתמיכה בפליטים ומבקשי מקלט. נכון לשנת 2021, 85 מדינות פיתחו חוקים ומדיניות לאומית הקשורה לפליטים ומבקשי מקלט.
  • נישואי ילדים: אחוז הנשים ברחבי העולם שנשואים לפני גיל 18 ירד מ -34% בשנות השמונים ל 25% בשנת 2020.
  • חופש הביטוי: בעוד חופש הביטוי נותר דאגה במדינות רבות, היו כמה התפתחויות חיוביות. לדוגמה, בשנת 2020, ממשלת סודן ביצעה חוקים שהגבילו את חופש הביטוי ואת העיתונות.
  • גישה לבריאות: מדינות רבות התקדמו בהרחבת הגישה לבריאות עבור אזרחיהן, כאשר אחוז האנשים ברחבי העולם יש להם גישה לבריאות בסיסית גדלה מ -62% בשנת 2000 ל- 74% בשנת 2017.
  • סיוע הומניטרי: כמות הסיוע ההומניטרי שמספקים ממשלות וארגונים לא ממשלתיים גדלה משמעותית בשנים האחרונות, מ -6.1 מיליארד דולר בשנת 2000 ל -28.9 מיליארד דולר בשנת 2019.
  • עונש מוות: מספר המדינות שביטלו את עונש המוות גדל, כאשר 108 מדינות ביטלו זאת בכל הפשעים החל משנת 2021.

בהתבסס על הראיות והנתונים הקיימים, מדויק יותר לומר שהעולם משתפר בדרכים רבות. אמנם בהחלט ישנם אתגרים ותחומי דאגה, כמו שינויי אקלים, חוסר יציבות פוליטית ועוני מתמשך באזורים מסוימים, אך המגמה הכוללת במגוון אינדיקטורים מרמזת שהחיים משתפרים עבור אנשים ברחבי העולם.

מה זה מיקרודוזינג?

רוצים להבין איך עובד תהליך המיקרודוזינג?

הירשמו לקורס אונליין המציע סדרת סרטונים שמסבירים את הבסיס של תהליך מיקרודוזינג.

התחל/י

מוטי חמו
מיקרו-מובמנט

מוטי מפתח שיטת מיקרו-מובמנט חוקר את עולם התפתחות בעזרת הרחבת תודעה, מחבר בין העולם המדעי לבין הנפש והרוח

מאמרים נוספים

דילוג לתוכן