מה זה מיקרודוזינג?

מיקרודוזינג או (Microdosing) “מיני מנה” הינה צריכה של כמות נמוכה מהרגיל, תת הזייתית וללא השפעות פסיכו-אקטיביות של חומרים משני תודעה (חומר פסיכדלי).

אף על פי שחומרים פסיכודליים היו מאוד פופולריים בתקופת הגל הפסיכדלי של שנות השישים, מרביתם הוצאו מחוץ לחוק בשנות השבעים כחלק מ״המלחמה בסמים״ בהובלת ריצ׳רד ניקסון וארצות הברית. אף על פי כן, מתחילת המאה העשרים ואחת והעיקר בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי משמעותי ביחס לחומרים אלו. מחקר של אונקולומביה מראה, שרק בארהב לבדה ישנה עלייה  משמעותית בשימוש של חומרים משני תודעה, מ0.9% בשנת 2000 לעלייה של 4% בשנת 2019 (מכלל האוכלוסיה), ומכאן מתבקש שגם העניין בכמויות מזעריות של חומרים אלו הפך נפוץ יותר.

מיקרודוזינג יכול להתבצע עם מגוון חומרים, אך השימוש הפופלרי ביותר נעשה עם חומרים משני תודעה “קלאסיים” כגון פטריות המכילות את החומר פסילוסיבין, (לרוב מזן הקובנסיס), או מיקרודוז של אל אס די (LSD) שהתגלה במקור בשנת 1938 על ידי הכימאי אלברט הופמן כאשר סינטז את החומר מפטרית ארגוט הגדלה על זני שיפון ודגנים אחרים.

מיקרודוזינג לעומת שימוש נפוץ

ההבדל המשמעותי בין תהליך המיקרודוזינג לעומת שימוש “רגיל”, הינו בכך שהכמות חייבת להיות מספיק נמוכה על מנת שלא יהיו השפעות כגון: אפקטים ויזואליים, צחוק בלתי נשלט, חוסר יכולת לשבת בשקט, פחדים קיצוניים, וכדומה. למעשה כל השפעה המפריעה לפעילות היומיומית של המשתמש מעידה באופן ישיר על כך שהמינונים גובהים מהדרוש למינוני מיקרודוזינג.

חומרים משני תודעה מעצימים את הקליטה החושית

אם צריך להסביר במשפט אחד את ההשפעה העיקריות של חומרים משני תודעה, זה שהם עוזרים לנו לשים לב לדברים שלא שמנו לב אליהם קודם, לכן הם נקראים מרחיבי תודעה ולא רק משני תודעה.

חלוקה של סוגי תחושות ורגשות 

  • תחושות פנימיות: כאב, עונג, עייפות, צמא, רעב, חנק..
  • תחושות חיצוניות: ראייה, שמיעה, ריח, מגע, טעם..
  • תחושות רגשיות: שמחה, אושר, כעס, פחד, עצב, קנאה.. 

מחקרים ומאמרים על ההשפעות האפשריות של מיקרודוזינג

פטריות קסם

סכנות ואזהרות

התמכרות

חומרים משני תודעה קלאסיים כגון אל אס די, פסילוסיבין, ודיאמטי אינם ממכרים, ויש הטוענים שהם אפילו אנטי ממכרים. לעומת המשני התודעה הקלאסים לסמים כגון הרואין, מתאמפטמין, או קוקאין יש אפקט התמכרותי פיזי חזק שיש להיזהר ולהישמר ממנו. 

שימוש פוגעני

כמו עם כל חומר אחר, אך על פי שחומרים אלו נחשבים לא ממכרים, תמיד ישנה האפשרות שאנשים יעשו בחומרים אלו שימוש לא בריא, ולא נכון (ABUSE).

שימוש פוגעני אכן יכול להיות קשה יותר לזיהוי והבנה, זאת מכיוון שעל מנת לזהות אותו יש צורך להתעמק ולהבין את תבניות ההתנהגות והרגלי הצריכה של המשתמש. בסופו של דבר, שימוש לא מושכל ולא אחראי עלול להיות פוגעני או לכל הפחות לא מועיל. 

רעילות

חומרים פסיכדאליים משני תודעה קלאסיים ממשפחת הטריפטאמין (אל אס די, פסילוסיבין) נחשבים לא רעילים או בעלי רעילות נמוכה מאוד, אפילו פחות מקפה, ויש מחקרים שמראים ישנה  אפילו השפעה אנטי דלקתית בנוסף לשיפור בפלסטיות של מערכת העצבים.

עם זאת חומרים אחרים כמו MDMA וקאטמין (בנוסף לקוקאין, הרואין או מתאמפטמין) בהחלט קיימת סכנת רעילות בשימוש תכוף.

אל אס די הוצאה מחוץ לחוק בתחילת שנות השבעים, מחקר מ2010 מצא כי מעל ל 32 מליון אמריקאים התנסו בחומרים משני תודעה, ומאז כל שנה יש עוד כחצי מליון משתמשים רק בארה”ב, מחקר של אונ’ קולומביה מראה שרק בשנת 2019 5.5 מיליון אמריקאים התנסו בחומרים משני תודעה. במספרים כאלה גדולים אפשר לומר בוודאות שהנזקים אינם באותם היקיפים.

מחלות רקע ומצב נפשי מעורער

לאנשים בעלי רקע של הפרעות או מחלות נפש במשפחה, או אנשים שנמצאים בתקופה רגשית או פיזית לא טובה, לא מומלץ להתנסות בחומרים משני תודעה, מכיוון שהחוויה מועצמת לטוב  או לרעה, ובמקרים כאלו חומרים משני תודעה עלולים להוות כזרז (טריגר) להתעוררות של מחלות או מצב נפשי לקוי. קיימים לא מעט עדויות לאנשים שלקו בפראנויה או סוג אחר של פסיכוזיה הנובעת ממתן לא מושכל של חומרים משני תודעה.

עם זו מחקרים לא תומכים בהשערה שחומרים משני תודעה הם המקור להתפרצות מחלות נפש, ויש גם מחקרים עם תוצאות המעידות שחומרים משני תודעה יכולים לטפל בחלק מההפרעות הנפשיות, כולל הפרעות כמו דכאון וחרדה

כמו כן גם לנשים בהריון או בהנקה לא מומלץ להשתמש בחומרים משני תודעה.

חוויה מיסטית ללא בסיס נפשי מתאים

במקרים מסויימים הכוללים חשיפה לכמויות גבוהות של חומרים משני תודעה, אנשים מדווחים על חוויות דתיות מסטיות עמוקות (וגם לזה יש ביסוס מחקרי). חוויות כאלו שמשנות או מערערות את כל תפיסת המציאות שלהם, לחלק מהאנשים זה יכולה להיות חוויה מדהימה, אבל למי שלא מוכן רגשית לחוויה מיסטית ואין לו בסיס יציב, החוויה יכולה להפוך לקשה ושלילית.

כל הסכנות המצויינות בדף זה הינן אמיתיות ואין לזלזל בהן! עם זאת, במידה והמשתמש מקשיב לאזהרות ועוקב אחר ההנחיות שנוצרו על ידי אנשים בעלי ניסיון אמיתי בתחום – הסיכונים פוחתים משמעותית. יתרה מכך, חשוב להדגיש בנוסף שהסיכון פוחת כאשר מדובר במינונים נמוכים במסגרת שימוש לצרכי מיקרודוזינג בלבד.

חומרים משני תודעה

איך עובד תהליך מיקרודוזינג?

לפני שמתחילים תהליך מיקרודוז, נרצה לבחון אם תהליך המיקרודוזינג יעיל, ואפילו האם תהליך זה מתאים לנו ברמה האישית. לכן, נרצה לבחור מספר מטרות ויעדים שיעזרו לנו למדוד ולבחון אם תהליך המיקרודוזינג אכן מוביל לסוג של שינוי חיובי בחיים שלנו.

בחירת מטרות ויעדים

פתיחות לשינויים שלא ציפינו

השינוייים שיכולים לקרות אינם בהכרח השינויים שצפינו או רצינו, ובגלל שאנחנו מפוקסים על שינויים מסויימים, קיימת הסכנה שנפספס שינויים אחרים שמתרחשים ולא נשים לב אליהם. לכן יש צורך לשמור על פתיחות ותשומת לב לשינויים אחרים שכלל לא חשבנו עליהם מראש.

דוגמאות למטרות מדידות ושינוי הרגלים

  • שיפור התזונה – לאכול פחות מתוקים.
  • להפחית בכמות שתיית הקפה. 
  • לחייך יותר לאנשים ברחוב.
  • לייצר שגרה של תרגול פיזי נפשי.

מטרות כלליות (קשים למדידה)

  • הורדת רמות חרדה או דכאון.
  • עלייה ביצירתיות.
  • עלייה ברמות האנרגיה.
  • ירידה בכאבים פיזיים.
  • עלייה בפתיחות לחוויות.

האם ההשפעות של מיקרודוזינג זה רק אפקט הפלצבו?

מחקר משנת 2022 ניסה לבדוק את השאלה האם ניתן לבודד ולראות את האפקט של מיקרודוזינג לעומת אפקט הפלבצו, זאת עשו בעזרת שתי קבוצות ניסוי שחולקו רנדומלית, לחצי נתנו מיקרודוזינג של LSD בהפרשים של 3 ימים בין המתן, ולקבוצה השנייה נתנו חומר אחר מעורר חושי עם תחושות מזכירות את התחושות של LSD אבל ראו שאותה קבוצה לא הראתה שיפור במצב הרוח או ביכולות הפסיכומוטוריות, לעומת הקבוצה שצריכה מיני-מנה של LSD (13-26 μg) שכן ראו שם שיפור במצב הרוח ויכולות פסיכומוטוריות.

מיקרודוזינג - אפקט הפלצבו
מה זה פסילוסיבין? מיקרודוזינג פטריות

פרוטוקולי מיקרודוז נפוצים – מתי וכמה לקחת?

קיימים שני פרוטוקולים פופולרים למיקרודוזינג, אחד של ד”ר ג’ים פאדימן והשני של ד”ר פול טאמטס.

פרוטוקול פאדימן

החוקר ד”ר ג’ים פאדימן החל את המסע שלו עם חומרים משני תודעה עוד בשנות השישים, ובעשור האחרון התמקד במיקרודוזינג, הוא הציע את הפרוטוקול הנ”ל:

תדירות: פעמיים בשבוע, יום כן, לאחר מכן יומיים בלי, ואז ביום הרביעי לקחת שוב.

מינונים: לפי נתונים שאסף מאלפי משתמשי מיקרודוז, המינון המועדף היה בין 5-15 מיקרוגרם של אל אס די.

מעניין לדעת: ד”ר פאדימן בעצמו אמר שלא תכנן את זה כפרוטוקול קבוע ונוקשה, הפרוטוקול לא מתאים לכולם ולא מיועד תקופה בלתי מוגדרת, הוא רק הציע לנסות את הפרוטוקול הזה למשך חודש עד חודשיים ואז להחליט באופן עצמאי מתי ואיך נכון.

פרוטוקול סטאמס

תדירות: ד”ר סטאמטס הציע פרוטוקול של צריכת פטריות פסילוסיבין למשך חמישה ימים, ואז הפסקה של יומיים.

מינונים: בין 0.1 עד 0.4 גרם של פטריות פסילוסיבין, כל זן ממשפחת הקיובנסיס.

מומלץ להתחיל את התהליך ולהתמיד בו לאורך של כחודשיים עד שלושה, ולאחר מכן לעצור ולבצע הערכה של ההתקדמות. בנוסף כדאי לראות אם השינויים שנוצרו נותרו גם לאחר סיום תקופות המיקרודוז או שהייתה נסיגה.

חשוב לציין כי הפרוטוקולים הללו הינם רק קווים כלליים ובהחלט יש מקום רב לשינויים והתאמות לפי סוג אישיות, אורך חיים, מטרות ויעדים ועוד. לכן, זה מאוד מקובל להתחיל עם פרוטוקולים אלו ולהתאימם במידת הצורך למשתמש

פסיכדליה - תנועה ומיקרודוז

הרצאות בנושא מיקרודוזינג

איך מתעדכנים על מפגש בנושא מיקרודוזינג?

מלאו פרטים כאן למטה ונעדכן אתכם על ההרצאה הבאה בנושא מיקרודוזינג

מה זה טיפול במיקרודוזינג?

צריכה של כמויות מזעריות , עשירית ומטה של חומרים משני תודעה, בתדירות שבועי. במטרה להרחיב את הוויסות החושי והתודעתי. מטרת המיקרודוזינג הסופית היא שיפור בתפקוד החיים היומיומי. למרות שיש אלפי עדויות מתועדות, עדיין אין מספיק מחקרים קליניים המוכיחים את יעילות תהליך המיקרודוזינג. נכון יותר להקביל מיקרודוזינג לתהליך פסיכולוגי מאשר תרופת פלא, יש צורך של עבודה מודעת מצד המשתמש לכוון לתוצאה המיוחלת.

מיקרודוזינג בישראל

בישראל קיים לא מעט מחקר בנושא חומרים משני תודעה, ופריצת דרך ממשית בטיפול בMDMA עבור פוסט טראומה, אבל מחקר ממשי בנושא מיקרודוזינג עדיין לא נעשה בארץ ברמה האקדמית.

    מיקרו מובמנט